בן פריג'ה ועודה. נולד ביום 3.1.1979 בשבט תראבין שליד חורה וגדל בשבט אבו-רקיק הסמוך ליישוב יתיר. למד בבית-הספר היסודי בחורה ובבית-הספר התיכון בכסייפה.

 

בהיותו בן 11 בלבד נפטר אביו והוא נשאר עם אמו ואחיו ועזר ככל יכולתו בפרנסת המשפחה.

 

עווד היה אדם חביב ומסור לבריות. היה נחבא אל הכלים וביישן אך תרם רבות לקהילה בשקט ובצנעה. אהב לעסוק בספורט.

 

בראשית חודש אוגוסט 1997 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הרגלים והכללי. עווד תרם ממלוא כוחו ומרצו, אהב את חבריו ליחידה ועזר לכל אדם. היה לוחם מצטיין ואהוב על כולם.

 

עווד נפל בעת שירותו ביום 12.12.1998 בתאונת דרכים שאירעה באזור עומר והוא בן תשע-עשרה. עמו נפל בן אחיו, סגן-משנה קאמל אבו סבית.

 

עווד הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין המוסלמי שבצומת שוקת בטקס צבאי-מוסלמי משולב. אלפים מתושבי הנגב, קצינים וחיילים, ליוו אותו בדרכו האחרונה. עווד הותיר אם ועשרים ושניים אחים ואחיות.

 

הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף שאול מופז, כתב למשפחה האבלה: "עווד, זיכרונו לברכה, שירת כלוחם בגדוד הסיור המדברי שבפיקוד הדרום, עת נהרג בתאונת דרכים. ... עווד תואר על ידי מפקדיו כחייל חייכן, שאהב לעזור ולסייע לסובבים אותו והאמין בצדקת הדרך בעת מילוי משימותיו. צבא ההגנה לישראל מצדיע לעווד ובאמצעותו לעדה הבדווית כולה על פועלה במאבקנו המשותף לשמירה על ביטחון המדינה".

 

מפקד היחידה שבה שירת כתב: "עווד, בחור חייכן ובעל חוש הומור מיוחד, התגייס לצה"ל כדי לשרת את המדינה, לתת כתף למערך הלחימה ולשאר חבריו, בני המיעוטים. עווד התחיל את שירותו בגדוד הסיור המדברי בטירונות והוסמך כלוחם בסיסי. בעקבות בעיות רפואיות שמנעו מעווד המשך שירות בגדוד, הועבר לשרת כחייל בפלוגת המפקדה. אין לנו מילים להביע את הכאב הרב ואת החלל שנפער עם מותו של עווד. אתם, בני המשפחה, נשארתם על מנת לשמר את זכרו, דרכו ופועלו של עווד. ... זכרו יהיה נצור בלבנו תמיד. מי ייתן ולא תדעו עוד צער ותבוא נחמה שלמה".